רב, מאבטח וניידת משטרה... (3)



יום חמישי 8:00am - סאוונה, ג'ורג'יה
דפיקות נשמעות על דלת הטנק, ש. נוטל ידיים בזריזות וקם לפתוח את הדלת - עדיין 'עפוץ' מהשינה - בפתח עומדים שני אנשים, אחד נראה רב ספרדי ממוצע ( - זקן ממוצע...) והשני כושי! במענה לשאלתם על הסיבה לחניית הטנק כאן, ש. ענה: בדרך לפה, חיפשנו מקוה באינטרנט, וקיבלנו את הכתובת הזאת, אמנם הי' רשום שהמקוה פתוח רק בהזמנה מראש (- מקוה נשים), אבל חשבנו שמסתמא יש אפשרות לטבול שם.

למעשה הכתובת שקיבלנו היתה של הבלן, והם התנדבו להראות לש. איפה המקוה ממוקם, בדרך ש. שהתיישב ליד הכושי שאל אותו האם הוא חב"דניק? הכושי עונה לו: לא הוא 'ברסלבר' ואני החב"דניק היחיד באיזור פה... 'עולם הפוך ראיתי' - הבחורצ'יק גר צדק, ולמד במעיינות.


בטנק כולם כבר התעוררו, וכשש. חזר נסענו לכיון המקוה (ה'ורוד'), המשכנו וחנינו בחניון של ביהכנ"ס האיזורי, פתחנו את הסלון (-הסלון של הטנק נפתח לשני הצדדים) והתכוננו לתפילה, קפה ומזונות, חסידות וכו'.

א' התמימים התחיל להניח תפילין, ולחניון נכנס רכב וחונה לידינו, מהרכב יוצא רב הקהילה (-מתנגד מבוגר) נכנס לטנק ושואל אותנו כמה שאלות: מה אתם עושים פה? כמה זמן? וכו'. לבסוף הוא אומר לנו: 'ככה זה לא הדרך שלנו' (ל"ע), ואם אתם יכולים לזוז מכאן. ענינו לו: אוקי, רק נגמור להתפלל וניסע.

בשעה עשר וחצי לערך התקשרנו ל770 - ושמענו קריה"ת והכרזת יחי בשידור חי (תרתי משמע).

לאחר התפילה הכנו ארוחת בוקר, באמצע הגיע הרב (?) בשנית, ברכב שונה יחד עם מאבטח (?). 'הבנו את הרמז'... נסענו ואכלנו בחניון קרוב (לא מצאנו חניון ממול...).


12:00am

יום הכיבושים השני נפתח ב Oglethorpe Mall.

ערכות חנוכה והנלווה להם, דגל משיח, ונכנסים לקניון בשירה וזמרה. הבחורצ'יק הראשון שפגשנו זכר אותנו משנים קודמות, 'חיכינו לכם' 'לא ידעתי איפה למצוא חנוכיה' וכדו' - משפטים ששמענו ונשמע עוד פעמים רבות.

באמצע הסיבוב ניגש אלינו המאבטח של הקניון וביקש מאיתנו להוריד ת'דגל ולא לרקוד ולשיר ('משפטים ששמענו ונשמע עוד פעמים רבות'), הישראלים בדוכן הסמוך נכנסו ל'קריזה', אל תתייחסו אליהם', 'מי הוא בכלל' עם הקללות הנלוות...

בהמשך התברר שסגן מנהל הקניון יהודי (אמריקאי בשם ריצ'ארד), נכנסנו אליו בסוף הסיבוב ו'הדלקנו' גם אותו. מיד בתחילת הפגישה הוא התנצל ואמר: אמרתי למאבטח שאין בעי' עם הדגל והריקודים' 'יש חג ליהודים והם צריכים לשמוח'...

עשרה יהודים, 9 ערכות חנוכה, ארבעה זוגות תפילין ונש"ק - 'סגרנו פינה' והמשכנו הלאה.


1:30pm

קניון Savanah Mall סומן כיעד הבא.

פורצים כתמיד - אבל הפעם זה נראה כהתראת שווא, רוב העגלות ריקות והמלאות מאולכסות בעיקר בבני נח.

בעוד פנינו מועדות חזרה לטנק, י. מחליט ואומר: הגענו לפה - אזי - 'אין מצב שאין כאן יהודים'. יוצאים להקפה ב', תשומת ליבנו מופנת לחנות ששמה 'Levi Jewelery' (- תכשיטי לוי), מסתמא ה'בוס' יהודי. צדקנו, אמנם הוא לא הי' בחנות אבל השארנו לו חומר. דקה לאחמ"כ אשה אחת פנתה אלינו בשאלה, והתברר שהיא יהודי' ויש לה חברה בקראון הייטס וכל הדברים הטובים...

6:00pm - ג'קסונויל - פלורידה

ארץ השמש והחופים מקדמת את פנינו בעננים. - התנחמנו בעובדה שבניו-יורק יותר קר...

שלט המורה על מס' הכביש (95) גורם לנו להעצר ולהצטלם.



התחנה הראשונה בפלורידה - Regency Square Mall. יורדים ומגלים ש'יהודים אין', משום מה הפעם לא התעקשנו, וכנראה שזו הסיבה היחידה שלא מצאנו יהודים.

7:00pm

The Avenues Mall הי' היעד הבא. כחמש עשרה יהודים זכו הפעם לביקור. א' התמימים נפל 'כבד' על זוג. הקניונים נסגרים בתשע, והקניון הבא במרחק 30 דק' נסיעה. מיהרנו, כבשנו והמשכנו.


8:50pm

Prince of Orange mall היעד האחרון להיום. בעקבות לחץ הזמן הוחלט על התפצלות. שנים לימין, שנים לשמאל ושנים מאחור - חיפוי - נשארים בטנק למצוא חניה ולסדר את ההתוועדות (- קניון אחרון ויש מצב להתוועדות).

הטנק עוצר בפתח הקניון, יורדים במהירות, מרחוק רואים את השומר סוגר את השערים (הפנימים - סורגי הזזה), בעוד הוא מפנה מבטו לאחור, נכנסנו בשקט, ומבלי לדבר מילה התפצלנו. הרבה ישראלים - הרבה שמח. - מצאנו בוגר 'בית הספר למלאכה'. דיברנו עם כולם על התוועדות בטנק - אבל החברה קצת מיהרו והתלבטו בנוגע להתוועדות. טלפון לחוץ לש. שיבוא מיד לשער הראשי, ולהעמיס את החבר'ה ביציאה.

המחזה שראינו ביציאה הזכיר לנו את (תחילת) 'שיירת הטנקים': ניידת משטרה - טנק - ניידת משטרה.

התברר ש: החברה חנו במרחק מה מהפתח, הרחיבו את הסלון, פתחו שולחן והתכוננו להתוועדות. השוטרים ראו רכב מוזר חונה בחניון באורות כבויים - והסתובבו סביבו. כש. קיבל את הטלפון הלחוץ, הוא סגר במהירות את הסלון ומיהר לכיון הכניסה. מרוב מהירות ש. שכח להדליק את האורות. היציאה הפתאומית והאורות הכבויים והפעם השוטרים נדלקים...

כשהתקרבנו לטנק השוטרים עצרו אותנו, ופקדו עלינו לחכות בצד, עד שהם יגמרו לטפל בנושא. לאחר עשר דקות מורטות עצבים - שבהם 'בירכנו' את השוטרים כהוגן (א"א לפורטם - ולא בגלל שרבים הם!). ראינו את השוטר חוזר לטנק אם דף ביד - אשר יגורנו בא...

עלינו מבואסים לטנק, ולשמחתינו הרבה התברר שש. לא קיבל שום טיקט, הדף שראינו היו הרשיונות של הטנק.

ארוחת ערב כללה פסטה ומרק שהתבשל על הגז תוך כדי נסיעה! קשרנו את הכיריים לסיר. הסיר התבשל במהירות של 70 מייל לשעה, ובטעם של מוקפצים...


יום שישי יום קצר, והוחלט שנמשיך הלילה לכיון אורלנדו - 'נקסט סטאפ'.

המשך יבוא...
יחי המלך המשיח!
חב"ד 95

2 תגובות:

  1. עבר כבר למעלה משעתיים מצאת שבת ואין פוסט על שבת?
    אפילו כניסת שבת לא מתוארת?

    מחכים...

    השבמחק
  2. זה כנראה הסיר שהתבשל הכי מהר בעולם,
    תבדקו איך מכניסים את זה לשיאי גינס.

    השבמחק