יום רביעי כ"ה כסלו.
לפנות בוקר נעצר הטנק בחצר בית חב"ד בטמפה, פלורידה, בניהולו של
השליח הרב ריבקין.
אנחנו צוברים שעות שינה מעטות עד הבוקר, אז נפתח הבית חב"ד. לאחר
טבילה זריזה במקווה אנו חוברים לשלוחים ויוצרים מאורע בלתי שגרתי בעליל עבור העיר
טמפה – מנין לתפילת שחרית.
תוך זמן קצר שועט טנק המבצעים ברחובות העיר בדרך לכיבוש הקניונים
ומרכזי הקניות. הישראלים מקבלים את פנינו בהתרגשות מופגנת, שמחים לקבל את אור
החנוכה ובשורת הגאולה. לכל אחד ניתנת ערכת חנוכה עימה הוא יזכה לקיים את מצוות
החג. באחד מדוכני המכירות אנו פוגשים ישראלית הצמאה לידע בעניני גאולה ומשיח,
ובמקום מתפתחת דיון ער בנושא.
יהודיה נוספת מראה לנו את חברתה, ומספרת כי לפני שבועיים הפסיקה החברה
לשמור שבת. "חזקו אותה", היא מבקשת. החברה זוכה לשמוע כי אחד המסרים של
חנוכה הוא "מוסיף והולך" – לא לעמוד במקום אלא להוסיף תמיד בתורה
ומצוות. על פניה ניכרת התרגשות גדולה והיא מודה לנו בחום על הדברים המחזקים.
בקניון אחר אנו זוכים להתוועדות חסידית קצרה עם יהודי בעל רשת חנויות,
המספר לנו כמה סיפורים ניסים, ועל הקשר החזק שלו עם חב"ד בכל מקום בו הוא
נמצא.
בהמשך היום אנחנו נוסעים מזרחה, לעבר העיר אורלנדו. גם שם מתבצעת
פעילות מקיפה, ועשרות הישראלים מודים לנו בחום על הביקור. "התודה מגיעה
לו", אנחנו משיבים, ומצביעים על ה'כרטיס משיח', "הוא שלח אותנו
לכאן".
היום הארוך נחתם בהתוועדות חסידית חמה בטנק, במהלכה פותח אחד היהודים את
סגור ליבו ומספר שהוא ורעייתו מצפים כבר שנה וחצי לילד. במקום הוא מקבל הסבר על
הכתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש, ועושה זאת לאחר הכנה ראויה. על-פי התשובה
שהתקבלה, הוא מכריז על החלטה טובה ללמוד את תחילת פרק מא בתניא בכל יום לפני
התפילה, זאת בנוסף להתוועדות חסידית שהוא יערוך בביתו.
את הלילה הקרוב נעביר בנסיעה לאטלנטה, ג'ורג'יה, שתקבל מחר גם היא את אור החנוכה ובשורת הגאולה.
רשומות
